איך לבחור פאנל סולארי

הפאנל הסולארי הינו הרכיב היקר, המשמעותי והמשפיע ביותר במערכת הסולארית. תפקידו להמיר את אור השמש לזרם חשמלי.

הפאנל הסולארי מפיק חשמל מאור השמש (מודגש: מאור השמש ולא מחום השמש) באמצעות תהליך פיזיקלי שנקרא "האפקט הפוטו-וולטאי". האפקט הזה מוכר לנו כבר כ- 180 שנה, אולם שימושים מסחריים שלו לייצור חשמל והזרמתו לרשת קיימים רק כ- 30 שנה.

למרות שהנצילות של האפקט הפוטו-וולטאי נמוכה מאוד ביחס לשאר שיטות ייצור החשמל, יש לו יתרונות רבים: הוא זול, שקט, נקי, סקלבילי וכאשר הוא בנוי בקרבת מקום הצריכה אין לו כמעט הפסדי הולכה. תכונות אלו הפכו את הפקת החשמל הסולארי הפוטו-וולטאי למובילה בקצב הבניה של מערכות חדשות מבין כל שיטות ייצור החשמל הנקי בעולם.

הפאנל הסולארי הוא אחד המוצרים הפיזיים שעברו את המהפכה הגדולה ביותר בירידת המחיר לאורך השנים, ומנגד עלייה באיכות ובאמינות. מחיר פאנל סולארי (פר וואט) ירד בממוצע ב- 90% ב- 10 השנים האחרונות! ומאידך נצילות הפאנלים, אמינותם ותפקודם בתנאי חום השתפרו ללא הכר.

במאמר זה נסייע לכם בשאלה החשובה כיצד לבחור פאנל סולארי למערכת שלכם. לשם כך נסקור את הטכנולוגיות השונות של הפאנלים הסולאריים והתאמתן לסוגי המערכות השונים, את אורך החיים והאחריות הניתנת להם, את המותגים השונים בשוק העולמי והישראלי, מה זה רשימת "בלומברג טיר 1", האם מפיץ מקומי זה דבר חשוב או לא – בקיצור "כל מה שרצית לדעת על פאנלים סולאריים ולא העזת לשאול".

פרמטרים להחלטה על בחירת פאנל סולארי

בעיקרון, יש 4 פרמטרים חשובים להחלטה:

1. שהפאנל יהיה מתאים מבחינה טכנית לפרויקט.

2. שהפאנל יהיה מתומחר במחיר תחרותי.

3. שהפאנל יהיה זמין בלוח זמנים שמתאים לפרויקט.

4. שלפאנל יהיה "אבא" בישראל שניתן יהיה לקבל ממנו שירות לאחר המכירה.

בפרויקטים גדולים, נוסיף גם שהפאנל צריך להיות בנקבילי (עברות של Bankable), או בעברית פאנל שמוכר על ידי הבנקים המממנים לצורך מימון הפרויקט.

בואו נפרק כל אחד מהפרמטרים למרכיביו:

הפרק הטכני, נתחיל בטכנולוגיות הבסיסיות של הפאנלים הסולאריים:

■ פאנלים מונו קריסטליים (חד גבישיים) - Mono Crystalline: נצילות גבוהה, עמידות טובה לחום.

■ פאנלים פולי קריסטליים (רב גבישים) - Poly Crystallin: נצילות בינונית, עמידות נמוכה לחום, מחיר נמוך.

■ פאנלים שכבה דקה - Thin Film: נצילות נמוכה. עמידות מעולה לחום.

בפועל, הרוב המוחלט של הפאנלים הנמכרים היום בישראל (ובעולם) הינם פאנלים מונו קריסטליים (חד גבישיים) בגלל שבסך הכל תכונות המוצר הם עולים משמעותית על הטכנולוגיות האחרות.

מעבר לטכנולוגיה הבסיסית, יש בפאנלים הסולאריים עוד מספר טכנולוגיות שכדאי להכיר:

■ טכנולוגיית ה- PERC (Passivated Emitter Rear Contact) : טכנולוגיה של "מראה" אחורית המשפרת את הנצילות והעמידות לחום של הפאנל.

■ טכנולוגיית חצי תא - Half Cell (HC): חלוקת כל תא לשני תאים קטנים יותר. משפר את הנצילות, העמידות לחום, העמידות בהצללה וההתנגדות ל"נקודות חמות".

■ פסי הולכה מרובים – MBB (Multi Bus Bar): לכל תא יש מספר רב של פסי הולכה צרים יותר (9-11 BB). משפר את הנצילות.

■ פאנלים בעלי זכוכית כפולה – Double Glass (DG): פאנלים בעלי זכוכית גם מלמעלה וגם מלמטה. כבדים ושבירים יותר. בכלי עמידות טובה יותר בלחות כבדה. בעלי דגרגציה נמוכה יותר, אורך חיים ארוך יותר, וכתוצאה מכך גם אחריות לתפוקה ארוכה יותר.

■ פאנלים דו צדדיים – Bi-Facial: פאנלים בעלי זכוכית כפולה ותאים כפולים. מפיקים חשמל גם מלמעלה וגם מלמטה.

■ פאנלים גדולים – תאים מסוג M6, M9, M12: פאנלים בעלי תאים סולאריים גדולים. הפאנלים עצמם גדולים וההספקים שלהם גבוהים מאוד. עד לגודל M9 מיועדים לכל השימושים, אולם בגדלים הגדולים יותר מיועדים בעיקר למערכות קרקעיות.

■ פאנלים מסוג N-Type: פאנלים סולאריים שהתאים שלהם בנויים על וואפר סיליקון מוטען שלילית (N-Type), ולא בצורה המוכרת של וואפר סיליקון מוטען חיובית (P-Type). פאנלים אלה עולים מעט יותר, אבל הנצילות שלהם גבוהה יותר והרגישות שלהם לירידת הספק מיוצר עקב טמפ' גבוהה נמוכה יותר. זו טכנולוגיה מודרנית שטרם קנתה אחיזה בשוק.

בפועל כיום, כל הפאנלים המונו קריסטליים הנמכרים בישראל הם בעלי טכנולוגית PERC, בעלי חצי תא, בעלי פסי הולכה מרובים ובגודל של 540-600 וואט (אם כי נשארו עדיין סחורות של 455-460 וואט בשוק). שני משתני ההחלטה שנשארו בידינו הינם האם להשתמש בפאנלים חד צדדיים (Mono facial) או דו צדדיים (Bi-facial) והאם להשתמש בפאנלים בגודל 540 או 600 וואט.

כעיקרון, פאנלים דו צדדיים מתאימים בעיקר למערכות אחיזה עוקבות שמש (נלמד עליהן בהמשך), למערכות קרקעיות, ולמערכות המותקנות על או בקרבת גופי מים גדולים (בעיקר מאגרי מים). עבור גגות יש העדפה ברורה לפאנלים חד צדדיים.

לגבי גודל הפאנל, ראשית, אם יש כוונה להשתמש בממירים של סולאר אדג' יש לבחון את התאמת הפאנל לאופטימייזרים. לא כל הפאנלים מתאימים לקונספט של סולאר אדג'. שנית, פאנלים גדולים של 600 וואט בדר"כ קשים מאוד להתקנה על גגות. הם כבדים וגדולים מאוד. רצוי להשאיר אותם לשדות קרקעיים ולהישאר עם פאנלים של 540-555 וואט על הגגות.

לגבי הטכנולוגיה של ה N-Type, ימים יגידו אם היא תתפוס דומיננטיות בשוק ותעלים את טכנולוגית ה- P-Type. סביר מאוד שכן. לא כל החברות כבר אימצו את השינוי, אבל אלו שכן יכולות לאפשר לך כיום במחיר של תשלום נוסף לא גדול בהתקנה לקבל פאנל בעל ביצועים טובים יותר ל- 25 שנה.

אחריות הפאנלים:

לפאנלים, כמו לכל מוצר טכנולוגי אחר, יש אחריות. אבל אחריות הפאנלים הינה חריגה מבחינת ההיקף והמשך שלה מכל מוצר אחר. לפאנלים סולאריים חד צדדיים (Mono-facial) יש 12 שנה אחריות למוצר ("אחריות מפגוש לפגוש"), ו- 25 שנה לתפוקה. לפאנלים סולאריים דו צדדיים (Bi-facial) יש 12 שנה אחריות למוצר, ו- 30 שנה לתפוקה. קראת נכון. 30 שנה. על הגג. חשופים לרוח, שמש וגשם.

צריך להבין מה בעצם ההבדל בין שני סוגי האחריות (למוצר ולתפוקה). רוב האנשים חושבים, במידה רבה של צדק, ששני הסוגים חד הם, אך בפועל מדובר בהבדל בין לוח הפאנל והיכולת שלו להפיק חשמל מאור, לבין כל שאר המרכיבים של הפאנל, כגון המסגרת, קופסת החיבורים, הכבלים, הקונקטורים, שינויי גוון, ארוזיה של האלומיניום וכו'. במהלך תקופת האחריות למוצר היצרן יכול להורות על תיקון הפאנלים, ולאחריה הוא יכול להתנער מבעיות במוצר, אך לגבי התפוקה הוא יישאר אחראי. מה גם שלא ניתן לתקן תפוקה ירודה בפאנל וככל שהיצרן מגיע להחלטה שמדובר בפגם הקשור בחומר או בתהליך הייצור (ולא במחדלים שאירעו במהלך ההתקנה או התחזוקה) אזי הסעד היחיד שהוא יכול להציע הוא החלפת הפאנל, או הוספת פאנלים למערכת (ככל שיש לכך מקום) כדי לפצות על ירידת התפוקה.

דבר נוסף שיש לדעת הינו כי האחריות על התפוקה אינה קבועה אלא יורדת לאורך השנים לפי גרף שמכונה בלשון מקצועית "דגרדציה" (מאנגלית – ירידה). התפוקה יורדת בשיעור שנתי קבוע (לינארי, מחושב מערך הבסיס) של כ- 0.55% בפאנלים חד צידיים ו- 0.45% בפאנלים דו צדדיים. בנוסף, בשנה הראשונה מאבד הפאנל באופן חד פעמי 2-2.5% בתופעה שנקראת LID (שאגב, אינה קיימת בפאנלים מסוג N-Type, עוד יתרון חשוב שלהם).

ועדיין, אם תעשו את החישוב, תגלו שבתום 25-30 שנה הפאנל אמור לשמור עדיין על יותר מ- 80% מכושר התפוקה המקורי שלו ביום שירד מפס הייצור! שאפו.

ההבדלים בין החברות:

כשתיפגש עם סוכני המכירות של חברות הפאנלים השונות תקבל מהם הסברים מלומדים למה הפאנל שלהם שונה וטוב יותר משל המתחרים. כשתסתכל בדפי הנתונים של הפאנלים תתקשה להבין מה השוני ביניהם. ואכן, אחד הדברים המדהימים בתעשיית הפאנלים הסיניים הינו שכל הפאנלים זהים מעשית אחד לשני. אותן טכנולוגיות, אותו עיצוב הנדסי, אותה אחריות ואותם נתונים טכניים. לכן, השוואה של הטכנולוגיות אינה יכולה לשמש כפרמטר מבדל בין החברות השונות.

סוגיית המחיר:

באופן מפתיע, אל תייחסו משקל רב מדי למחיר. השוק תחרותי מאוד ואין הבדלים גדולים במחירים. באופן מעשי להבדלים במחיר אין כמעט השפעה על תוצאות המודל הכלכלי. זה מאוד מפתיע אבל גם מאוד נכון. היזהרו מיועצים ואנשי מכירות שהופכים עולם בגלל סנט או שניים לוואט. זה לא מוצדק.

המחיר משמעותי במיוחד עבור הקבלנים, שהרווח שלהם גזור מההפרש החד פעמי בין התקבולים שהם מקבלים מהלקוח לעלות הרכיבים והעבודה שלהם. עבור הבעלים המחיר הרבה פחות חשוב, כי יש לו השפעה מועטה על תוצאות התכנית העסקית.

לכן תשוו, תתמקחו, תנסו לקבל את העסקה הטובה ביותר, אבל דעו לכם – לא שם נמצאת השמנת של החתול.

לוחות זמנים לאספקה:

תתפלאו, זהו אחד הפרמטרים שלפעמים קובע – לבדו – את זהות הפאנל הנרכש לפרויקט מסוים. הדבר הזה נובע מהתנודות התקופתיות ביחס שבין ההיצע של הפאנלים הסולאריים מהמפעלים בסין לביקוש עבורם בכל רחבי העולם. יש תקופות שמחירי הפאנלים נוסקים. ויש תקופות שפשוט אי אפשר להשיג פאנלים. אגב, יש גם תקופות הפוכות, של עודפי היצע וירידות מחירים. לצערנו, זה לא המצב כבר זמן רב, מאז נכנסה הקורונה להיות דיירת קבע בעולמנו.

לא פרויקט אחד ולא שניים הצטיידו בפאנלים שלא ממש התאימו טכנית לפרויקט, ובמחירים הרבה יותר גבוהים מהתכנון, רק כי הרכש של הפרויקט "נפל" על תקופה קשה מבחינת היצע.

לכן, כשאתם מנהלים מו"מ לרכישת פאנלים עבור הפרויקט שלכם נהלו אותו במקביל עם מספר ספקים והיו מאוד רגישים לסוגיית לוחות הזמנים לאספקה. דרשו התחייבויות קשות ותמיד תשאירו לכם מספיק זמן לנסיגה והחלפת ספק. כשאין פאנלים גם הנציג המקומי נמצא בבעיה קשה והוא לא תמיד יכול לסייע לכם.

זכרו – כשיורד גשם הוא יורד על כולם. אבל זה גם המצב כשיש בצורת!

סוגיית הנציג המקומי:

כשתעשיית הסולאר המקומית היתה בחיתוליה, נהגו חברות רבות לרכוש פאנלים ישירות מספקים זרים, ללא תיווך של נציגות מקומית בישראל. בעיני יזמים וקבלנים רבים זו נראתה דרך טובה "לחתוך" עלויות עודפות בדרך לקבלת מחיר כולל נמוך יותר עבור הפרויקט. חלק מהרכישות נעשו מהחברות היצרניות עצמן, וחלק מדילרים וספקים סינים/אירופים שהתמחותם באספקת ציוד סולארי. הכל היה טוב ויפה עד שהתגלו תקלות בפאנלים. ברוב המקרים נלמד לקח קשה: אין כמעט שום סיכוי לממש אחריות לפאנלים סולאריים בהיעדר נציג מקומי ששומר על האינטרסים של המותג בשוק. לחברות היצרניות הסיניות יש לקוחות בכל העולם ורמת הקשב שהן יכולות להעניק לשוק לא גדול כמו ישראל, בהיעדר נציג מקומי, היא נמוכה מאוד.

מצבן של החברות המקומיות שרכשו ציוד ישירות מהמפעלים עוד היה איכשהו טוב יותר. אלו שרכשו ציוד מדילרים וספקים (Resellers) גילו לעיתים לחרדתן שהספק הוציא את הציוד מחוץ לגבולות הטריטוריה המאושרת שלו – פרקטיקה שנפוצה בעיקר אצל סוכנים סיניים. במקרים כאלה כבר קרה שהחברות היצרניות סירבו לתת שירות בכלל. עכשיו לך תרים תביעה משפטית בשנגחאי או בשנזן...

כיום השוק התבגר וככל שאנו יודעים אין כמעט מקרים של רכש של פאנלים בהיעדר נציג מקומי. זה קורה רק אם העסקה היא עצומה וליזם המקומי יש ביטחון שהוא יקבל שירות לאור גודלה גם בלי נציג מקומי.

אבל עבורנו נציג מקומי הוא דבר לא רק חשוב אלא ממש הכרחי. נציג מקומי טוב מטפח יחסים הדוקים עם היצרן, מזמין כמויות משמעותיות של סחורה ונמצא בקשר יום יומי עם הצוות הסיני שעובד מולו. לנציג כזה יש יכולת לפתור בעיות, לספק אשראי, לספק אחסנה, להחליף פאנלים במסגרת אחריות... דברים שלנו קשה מאוד לבצע, ולעיתים גם בלתי אפשרי.

רשימת בלומברג טיר 1:

אין מי שהתחיל התעניין ברכש פאנלים ולא הגיע למושג הזה. למתבונן מהצד נדמה שזה התנ"ך, או לפחות האורים והתומים של המקצוע. מדובר ברשימה של החברות המייצרות פאנלים שלפי המלצת החברה שעורכת את הרשימה הם ראויים להיות ממומנים ע"י בנקים, קרי בנקביליים (מאנגלית – Bankable).

כבר בשנות ה- 90 של המאה ה- 20 הבינה חברת המידע הפיננסי בלומברג את החשיבות בתחום הצומח של האנרגיות המתחדשות והקימה זרוע מחקר ושירותים פיננסיים בשם "בלומברג שירותים פיננסיים לאנרגיות מתחדשות" (באנגלית – BNEF – Bloomberg New Energy Finance). החטיבה הזו החלה לפרסם רשימת חברות פאנלים שהבנקים יכולים לסמוך עליהן לצורך מימון פרויקטים במימון נון-ריקורס (זוכרים? אם לא תחזרו למאמר על המודלים העסקיים). הרשימה נקראת "רשימת טיר 1" (באנגלית – Tier 1 List). טיר באנגלית זה פלח או דרג, לכן התרגום הוא יצרני פאנלים מדרג ראשון.

10 השמות הגדולים ברשימה הם היצרנים המשמעותיים והדומיננטיים, והם בעצמם יצרני סיליקון לאורך כל התהליך. ליצרנים הללו יש (כמעט לכולם) נציגים ישראליים יציבים, ואת הרכש שלכם מומלץ מאוד לבצע דרכם.

בואו נסכם את כללי עשה/אל תעשה ברכש פאנלים:

1. הפאנלים צריכים להתאים מבחינה טכנית לפרויקט שלנו. עבור מערכות על גגות הנוסחה לרוב תהיה פאנל חד צדדי בהספק של 540-555 וואט. תקשיבו היטב להמלצות המהנדס המתכנן/החברה הסולארית שלכם (אבל קודם, תבחרו מהנדס/ חברה סולארית טובים 😊).

2. הפאנל צריך להיות מתוך רשימת BNEF Tier 1 List, מאחד מעשרת המקומות הראשונים.

3. נציג מקומי – חובה. בלי זה לא זזים.

4. נסו קבל מחיר טוב. אל תתאבדו רק על זה. זה עוד שיקול מני רבים, ולא תמיד הכי חשוב.

5. בתקופות של היצע נמוך תהיו רגישים לנושא זמני אספקה. תהיו בקשר עם מספר ספקים, תיקחו התחייבויות חזקות ותשמרו בשרוול תמיד עוד ספק או שניים למקרה של תקלה. אל תשקטו ואל תרפו את הלחץ עד שהפאנלים יהיו פיזית על הגג שלכם. ממש כך.